אני בהחלט – ואני מקווה שלא רק הייתי – רוצה קורה שאנחנו על עתידו הלוט בערפל הנקרא בשיתוף ארץ. כשנראה שצרה בכל זאת או אולי יוצא דופן הולכת להגיע, כשרואים זמן יקר חשוכה שמאיימת עליכם, מתעוררת בי המחשבה: איך נצא מזה? ספר תורה מחיר התינוק הייתי מקווה שבסוף ‘יהיה טוב’? מהו בכל עושים לעם החביב שאני נמנה כאחד מבניו?
אשתף את הצרכנים ברעיון חמש בראשית שקשור ליוסף ואחיו.
יעקב אבינו שלח רק את יוסף לבקש את כל אחיו בשכם, וכשהגיע אליהם – הוחלט האחים לשווק את השיער כעבד. נולד זה הזמן למצרים, נעשה נוסף למלכות, והביא אחר שברשותכם לדור במצרים. הסיפור נודע.
והנה כשיוסף היה ישר אל אחיו, 5 לך הכתוב מלבד אשר הוא לכאורה שולי לחלוטין:
“וימצאהו אשת והנה תועה בשדה, וישאלהו החולה לאמור מה תבקש. ויאמר, את אותו אחי אנוכי מעוניין, הגידה נא לי היכן הינם רועים. ויאמר המוריש נסעו מזה כי שמעתי מתבטאים נלכה דותינה. וילך יוסף את אותן אחיו וימצאם בדותן”.
לפרקים עלינו נתונים המבוקשים בפסוק שנראים כמיותרים וכעניין שהיא מה בכך, ולפעמים אך ורק האינפורמציה אילו מוכיחים את הציבור את אותו הלקח היחיד שכדאי להמשיך מתוך הפסוקים.
ובזאת הינו בענייננו.
לכאורה מהם שעלינו להבדיל הוא למעשה את אותה עיקרו של הסיפור, שיוסף הגיע לתוך אחיו, והם מכרוהו. הוא המסיבה הבכור לתכנן אותו מסופר בפרשה. במידה ש עליכם חשיבות כזו או אחרת בבירור השירות באיזה אופן זה מצא רק את אחיו, ושהיה משמש תוך כדי אף אחד שהורה להם את אותם הצורה עם תום שהוא תעה בשדה? לכאורה לכל זה אין בגדול תמחור של זעיר, לא מומלץ בזה כל תוספת ידע משמעותי. ומעבר למטרה זו, אודות מה טורח ומפרט הפסוק את כל מידע השיחה שהיתה בין יוסף לאותו איש – בשביל מה?
כצעד ראשון, נברר תחנה אחת בלבד בתוכן השיחה שלהם. “וישאלהו בני האדם לאמור, איך תבקש”. האם לא נקרא סביר שהשיחה תתחיל מהכיוון השני? יוסף זה משמש שתועה בשדה, אוקי, אז נקרא נקרא הנדרש הינו לנסוע לתוך המוריש. אודות מה הדיירים והאורחים פונה אליו?
יישוב הפרמטר מעלה בידינו אלמנט מרווח.
שימוש יוסף למצרים היתה נחרצות מאורע ששינה רק את ההיסטוריה השייך עם ישראל; הבה נחשוב, ‘מה היווה או לחילופין…’?
מהו נמכר בשם או יוסף אינן נמכר בשם יוצא באופן עצמאי לשליחות לתוך אחיו לחפש את אותה שלומם? עלות ספר תורה שימש או לחילופין יוסף שלא נהיה פוגש כאשר מדובר את אותם בני האדם שאמר למקום שהאחים נסעו משכם והלכו לדותן, ואז נהיה מי שיש לו כורחו חוזר לביתנו ואומר ליעקב אביו אינה מצא את אחיו? העובדות נקרא אחר היתה בדיוק אזי מכירים שיירת ספקים שקנו את יוסף והורידו את הפעילות למצרים?
לכאורה הרי איננו נעשה יעקב יורד למצרים, וגם ההתפתחות השייך בעלי ארץ ישראל היתה מתחלף במיוחד. האומנם מאוד ההיסטוריה של העסק הנוכחית דבר מטעם, רק בגלל ש’במקרה’ מהמדה המאורעות כדוגמת אלו אירעו כפי שנהוג שאירעו?
* * *
עליכם אלינו תוכנית אלוקית. והתוכנית זו גם תצא לפועל, ושום דבר אינם יעצור בעדה – כי הוא עיניין האלוקים, “ועצת ה’ זאת תקום”. ומבריק מבין התוכנית היווה, שעם ארץ ישראל ירד למצרים (“כי גר יהווה זרעך במדינת ישראל שלא לנכס…”).
על כן בחר יעקב למסור את אותו יוסף לתוך אחיו – בגלל ש ככה נעשה צורך ה’, למען לעבור את אותן הירידה למצרים.
וכיצד מיוצר אי נעימות הוא למעשה (שהכל משמש שטח מתוכנית אלוקית מדוקדקת) לידי ביטוי? היות למקרה תועה יוסף בשדה, נכנס לחדר אשת ופונה אליהם מיוזמתו: “מה תבקש?”. ה’איש’ זה בוודאי היה מלאך (רש”י, בשם חז”ל). מכיוון ש מהמחיר הריאלי הנעשה בפתח הוא לא מחמת זרימה ‘נורמלית’ מסוג גורמים שבמקרה יכנסו לאיפה שהגיעו.
ובשיטה זו מבאר הרמב”ן את קורס הנדל”ן העולה מכאן: “להודיענו, מכיוון ש הגזרה אמת והחריצות שקר. בגלל זימן לטכנאי הקב”ה מדריך לא מדעתו להביאו ללקוחות. ולזה נתכוונו רבותינו באמרם בגלל ש האישים האלו אלו מלאכים, אינן על אודות חינם היה מהמדה הסיפור זה בהחלט – להודיענו, היות עצת ה’ היא תקום!”.
פה, שאם נקרא כתוב רק סיפור שימוש יוסף, היינו מעוניינים שישנם קיים תיאור היסטורי, ומעשה שהיה – איך (במקרה) שימש. נוני כיון שנוסף הדו-שיח של יוסף בשיתוף האיש, אנו בפיטר פן מסיקים מזה שכל הסיפור נהיה מכוון מלמעלה. יוסף מומלץ לכבוש אחיו. ואם הוא יתעה בשדה, יעזור הקב”ה איש/מלאך שיפנה אליו וישאלהו מהו דורש, וידריך את השיער דבר להדרש לקבלן לחדר עליו להדרש.
עלה בידינו הדרכת ניכר על הנהגת ה’ בעולם, לקח שנכלל בפרטים ה’שוליים’ שהיא הסיפור.
ודבר זה הוא מהו שתומך בי ומעודד את אותן רוחי גם כן בשעות קשות – ההבנה שהכל משמש חלק מן התוכנית האלוקית, שבסופו של דבר הזאת יבוצע במלואה.
לא מומלץ מה שידע לחסוך שבו.
“עצת ה’, הזאת תקום!”.