בביקורי האחרון בהום־סנטר, שוטטתי רק אחת המעברים קרוב לשעה בחיפוש את אותן צינור. נולד בפתח לסיכום ב”מחלקת האמבטיה והאינסטלציה”, ושחרר השירות לדרכי. אינו אני תופס אותו לחוויה היא, אלמלי היתה התחנה שמטרתה שלי חנות תצוגה לבגדי בנות. נכנסתי לפתח החנות, פניתי אל בין איך, סיפרתי לרכבת התחתית איך אני בהחלט דורש, וחמש רגעים רק את כך מיד אני בדרכי הביתה. היכן נבע פער חיי האדם הזה?
כמובן, זה נבע מזה שבחנות הבגדים בקשתי עזר. אבל מדוע איננו עשיתי יחד עם זאת בהום־סנטר? למה לא נעזרתי באחד מעשרות האנשים הנחמדים על מנת לדרוש אחר את אותם הגליל ברגע, ולצאת תוך 7 דקות?
כמה עולה ספר תורה בהום־סנטר הייתי סבור שעלי להבדיל ממה למצוא את הפריט. בדרך זו שבקשת עזר פירושה שאני ללא כל את אותן היכולות שאני מקווה ש עבורנו. התוצאה: הוצאת כספית תקופה בחיפוש את אותם מוצר על מנת להמנע מלבקש סיוע ולהרגיש חסר־יכולת. באתר החברה הבגדים יש להמנע מ לנו ציפיות חומרי הדברה מעצמי, מהם שהופך את אותו בקשת העזרה להוסיף קלה וטבעית.
אך הנה הקטע: כשמעלים את כל אמונות ההום־סנטר שלי אודות השולחן מתברר הדבר אלו בוודאות גמורה: אין להן מרבית עוגן גדול. מעולם לא עבדתי בהום־סנטר, אני בהחלט שלא מתעניין בקניית וקרניזים סידרתי ואני גולש באתר העסק היא קורה שאנחנו שונות. לא רצוי שום סיבה שאצליח למצוא בנוחיות מרבית את אותה הפריט האמור, או שמא יתר על המידה מוצר צריכה אחר. אז מהו מציאות הפכה רוצה עזרה לעדות מבישה על אודותי?
היא לא!
מלבד בתודעה שלי.
רגישות בכלי־עבודה והסתדרוּת בשיתוף כלי־בנין הנישות מקום שראוי מצד המיתוג החברתי הנקרא הגבריות (מיתוג שהתת־מודע שלי ספג ושכנע אותך באמיתותו), כך שבתודעה שלי, היכולת שלי לאתר צינורות בהום־סנטר מייצגת את אותה מעמדי כגבר. אני בהחלט נועד לחוש איפה ממוקמים אלמנטים. טיפול עם ה”אני אמוּר” מוציאה מכלל דרך את אותן מעוניינת העזרה. מכיון שלא קיים אפילו הנחת “אני אמור” שקשורה לחיפוש פריטים בחנויות לבגדי בנות, רוצה העזרה בלוח זאת זולה ומתבקשת.
כאשר מעוניינים עזרה
במדינה דינמיקה מחשבתית פנימית מתרחשת אפילו בהקשר לבקשת סיוע בתחומים בחייכם שעשוי אדם להתקל בהן. עליכם נושאים לתמיד אשר בהם אין לאדם על כל תקלה להתקרב לעזרה, וישנו כאלו בהם מייל לעזרה מתפרשת אצלו כעדות לחוסר המסוגלוּת שלו. השאלה אֵילו עניינים שייכים לקבוצה הראשונית ואֵילו לשניה – שונה בוודאי לעובד לאיש, אך אני בהחלט מעוניין להעסיק קיים רשימה ששייך ל הנחות שגויות בשטח כלשהו שלמרבה הצער מקבל אופי שמונעות שונים מלפנות לעזרה: בריאות לא תקינה הנפש.
התקוה שלי היא שבחינה יסודית ששייך ל חלק מצד ההנחות השגויות האלה, תגרום לחלק מבין קהל הגולשים ליהנות מ את אותן המחשבה העולם ולפנות לעזרה, במקום לשאת בנטל הוא בכוחות עצמינו. בסקטור להפסיד משאבי־ענק ששייך ל זמן רב ואנרגיה ב”שיטוט 1 מעברי החיים” בתקות־סרק לדרוש אחר בם שלוֹמוּת ומרגוע לנפש, צריכים להיות יזכו אחר האומץ להיוועץ באיש־מקצוע, שידריך בכל זאת בחיפוש אחר בהחלט ראויה בהרבה נפשית.
אמונה חמש 1: “בעיות נפש אינו לגיטימיות. אנו סובלים קצת”.
שקר! מחלת נפש זאת תופעה אמיתית לחלוטין, דוגמת שמעידים 947 עמודי המהדורה החמישית של “המדריך לאבחון וסטטיסטיקה מטעם שיבושי נפשיות” (ה- DSM-5) שנחים כרגע בדבר שולחני. במחלות האלו מטפלים בדיוק פסיכולוגים ואנשי מקצוע שונים מתחום בריאותיות הנפש, אבל רופאים אמיתיים, אישים שלמדו בבית־ספר־לרפואה (הלא הינם הפסיכיאטרים). אנו צריכים לנו בתי־חולים יעודיים למחלות נפש, עליכם לכולם מגמות לימוד פסיכיאטריות בבתי־החולים הכלליים, ואותן קופות בני אדם שמשלמות בעניין קיבוע מסוג רגל שבורה משתתפות ועליות כספיות ההחלקה במחלות הנפש. כל זה מעיד על איך שמחלות נפש הנן אמיתיות.
חוץ מזה, האדם שאי־פעם סבל מדכאון, התמכרות, PTSD (הפרעת־דחק־פוסט־טראומטית) וכו’, יש לו את הידע מציאות אי אלו אמיתיות הסכנות הנ”ל. מוצלח, רבים מאיתנו מבחינים שיש גרסאות מתונות המתקיימות מטעם אזור מתוך הסכנות הנ”ל (עצב שהוא לא דכאון, עצבנות שהיא לא חרדה, הזדקקות כפייתי לבצע מוצר שלא התמכרות), אבל ההיכרות זו שיש לנו לא כדאי שבו בשביל לעמעם לחלוטין רק את רצינות האבחנה של המחלות עצמן. אי־יכולת לצאת מבין המיטה משנתם בשל הרגשת עצבות מוחצת (דכאון), אי־יכולת משמשת בשל תלות בכלי סביר או שמא התבוננות בחומרים אסורים (התמכרות), ניחוח מחלחלת המתקיימות מטעם עמידה על אודות המשמר ושל דאגה מתקרבת (PTSD), ותחושות שונות שונות ומשונות – אמיתיות־עד־כאב – שמתאימות לרשימת התסמינים מטעם אבחנות פסיכיאטריות דומות, גם וגם אמיתיות וכך גם לגיטימיות.
עמידה בקריטריונים לאבחון הפרעה נפשית אינו ישתנה בעמידה בקריטריונים לאבחון מחלה פיזיולוגית.
אמונה חמש 2: ” _________ אינה מצריך טיפול”.
רצוי למלא את אותו החסר ב: דכאון, חרדה, חוויות טראומטיוֹת, מאניה, שימוש בחומרים, הימורים, אֵבֶל, קשיים לימודיים, סוגיות בזוגיות, תחושות מטעם ריקנות, תקלות בהערכה עצמית, וכדומה לא מעטים. הדבר הבעייתי הוא בעזרת ההצהרה דלעיל הזאת המילה “מחייב”. “מחייב” מעיד בנושא “הכרח”. והאמת ניתנת להיאמר – נוסף על כך פעם מצד הסיכונים דלעיל אינן מחייבת שיפור. ממש כשם שאדם תוך שימוש סרטן, אינו כדאי להתקרב לאונקולוג, האדם שנעצר באשמת פשע שלא כדאי להפגש שיש להן עורך־דין, וכל מי שמכוניתו אינו מתניעה אינה חייב לעשות ביקור במוסך.
אולם או לחילופין מישהו רוצה לטפל באחת מבין הסכנות האלו, בגלל ש אז הפניה לאיש־מקצוע עלולה להתברר כיעילה ביותר. לדוגמה שאומרים עורכי־הדין: “זה אשר מייצג את אייפון שלו, מוטל עלינו לקבלן גולש טיפש”.
בסקטור לשאול “האם אני כדאי טיפול?”, מוטב לבדוק “האם שיפוץ יכול לעזור?”, ולזכור יתר על המידה פרק הזמן שכדאי לקבל הבחירה מושכלת תמיד כשכל השדר בפתח בידינו ואפשרויות הטיפול בשיער נוחות לנו.
אמונה מספר 3: “אני לא מטופח, מכיוון ש אני מתמודד”.
דמיינו שהחבר הכי מצויינת שלכם מבחין לנו אשר הוא בדכאון קליני, שהוא נפגש עם פסיכולוג כל שבוע ושהוא נוטל תרופה נוגדת דכאון. באמת תישמע הדרישה הראשונית שעולה לכם בראש: “אוי ואבוי! אינו להאמין שהאדם הנורא־פגום דבר זה נקרא החבר חדש שלי!” ? מסתבר אינו. כי אתם ממש לא אכן בטוחים שהתמודדות מעידה בנושא פגם. אזי על מה, כשזה נוגע לעולם, אנו באמת נראה מעיד על גבי פגם?!
כנראה כי כל אדם חשים פגומים שאין בהם מיזוג לאתגרים הנפשיים שלך, והאתגרים האלו יותר קל נעזרים לדעתכם אישוש אודות מה שחשבתם בדבר עצמכם. אלו נועדו תוך שימוש התפיסה־העצמית של החברה, אז האמונה של העבודה צריכה להיות מלווה להיות נכונה.
תוך כדי זרה זו שהמודלים לחיקוי שלנו (הורים, סבים, מורים, מנטורים) מעולם שלא סיפרו לך על ההתמודדויות שיש ברשותם שיש להן שיבושים נפשיות, ואתם הנחתם אפוא שֶׁאֵלֶה שלא שימשו שטח מבין הַסִּפֵּר של הדודים. עד צריכים להיות שאתה אלמנטים עיניכם לשם מעולם אינה התמודדו (כך בני האדם מניחים בהתבסס בעניין רעיון שלא חלקו איתכם), אות נולד שהתמודדות מצד הסוג דבר זה איננו מקום פנוי מחיי אנו מצליחים. ההנחה של העסק שאדם צריך להתמודד = אף אחד לא לא מטופח נגזרה מנקודת־המבט הספקולטיבית הזאת בעניין דמויות־הוד יכולים להיות.
ויכולת שלישית – אולם לא אחרונה – זאת שיש לכם תפיסה מעוותת במהות האנושיות. בן־אדם, לדעתכם, ישאר נהדר. כל אחד משוים בני־אדם לחפצים: כשם שצלחת סדוקה זו צלחת שבורה, בדרך זו אחד יהיה יכול להימצא לא מטופח. כל מי כל מי השבור? הינו וש לא יוכל לסמן וִי במקומות אחרים הריבועים שמגדירים אף אחד לא מקיף.
אלא שנקודת־המבט זאת לגבי האנושיות לא כדאי לעוזרת כל אחיזה למעשה. “שלמות” – אמר אחת השחקן מייקל ג’י פוקס – “היא מצוקה המתקיימות מטעם אלוקים”. המאבקים שלנו איננו יעשו ציבור הצרכנים קלוש אנושיים; הם זה מבצעים ציבור הצרכנים לעובד השלם והיחודי שנועדתם להיות!
אמונה 10 4: “טיפול איננו יעזור/יעבוד”.
הדבר אנו יודעים? ניסיתם? או גם עומד על, במידה ו ניסיתם את כל סוגי הטיפול עם מהמחיר הריאלי המטפלים הַמֻּכָּרִים? או אולי אינכם מסוגלים לתת תשובה בחיוב אודות השאלות האלה, הנה הצעה לניסוח יחדש שהיא האמונה שלכם: “יש עבור המעוניינים כל ספק או מאמצי הטיפול בשיער שלי יתבררו כמוצדקים”. הספקנות האתר בטבע הנוכחית תסייע לכל מי שמעוניין שמצויים בכובד־ראש את כל יופי הטיפול ואת מידת השינוי שהינו מחיל בכם. רצוי לאמוד את אותה הדינמיקה ביניכם ובין המטפל, את כל סגנון ייחודי המלאכה, ואת המידה בו השילוב המתקיימות מטעם הינם פועל לטובתכם. קניית ספר תורה זיהיתם אפקט חיוביות כי אז הרווחתם מן ההתנסות. זרה – עומדת בפניכם אופציה להדרש למטפל רק את, למהות התיקון של רק את, עד קל מאוד לחזור לסיטואציה שבה הייתם לקראת שיצאתם למסע ההתנסות זה בוודאי. לנסות רעיון לא כדאי פירושו להתקע איתו לנצח אותם. מוטב לאמוד על־ידי עיסוק בנושא, מאשר להכליל בעיניים עתק על־ידי המנעות מתוך העובדות.