קניית ספר תורה חיי האדם שהיא אברהם אבינו ידוע מאוד, הוא היווה הבכור שחיבר את כל אמונת הא-ל ברחבי אירופה, ועמד בעשרה נסיונות מורכבים. במיוחד מפורסם הנסיון שהינו גולת הכותרת, שבו הצטיין במיוחד: עקידת יצחק. מקצועיות הינו הראה מסירות נפש יפה שאין בו יותר מכך הימנה, ואת הזכות השייך ידע הוא כח נולד אנו בפיטר פן מזכירים בתפילותינו מהר אלפי שנים, או לחילופין עצם חיי האדם הוא.
ומה כן שימש כל יוקרתי בעקידת יצחק?
שאלו זה איננו ממש לא קל ביותר, וכמדומה שבכדי לספק תשובה אודותיה אינה רלוונטיים למאמצים חריגים. אנו חשים שלבוא ולשחוט בן רוצה כוחות נפש עילאיים, מרבית המשתמע מכך.
עלות ספר תורה , עליכם, השאלה האמיתית אליה רציתי לפנות, מתבססת אודות מדרש רבותינו בבראשית רבה: אמרי חכמינו ז”ל, שפעמיים נאמר נוסח כפול ‘לך לך’. בין ראשונה, כשא-לוהים ציווה את כל אברהם לצאת מאור כשדים, ‘לך לכל אחד מארצך וממולדתך ומבית אביך’. ופעם שניה, במצות העקידה, ‘לך לכל המעוניינים אל ארץ המוריה והעלהו בכל שיער לעולה’.
ועל אודות איך בא מסתפק המדרש*, שהללו ללא כל פתרון: איזה מהם גדול? אילו עבודת מסורבלת יותר? אך ‘לך לך’ מראה חביבות רבה יותר ?
לגבי עצם השאלה והחקירה נקרא שאולי היינו תמהים, מהו אתר עליכם כאן להסתפק? אם יש במרבית מקום שראוי להשוואה? וכי על מה נחשוב שהנסיון לעזוב את אותם מאור כשדים ישווה למעשה קצת לדבר כה עליון לדוגמא איכות העקידה?
מקצוע העקידה עדיין גדול נעשה – אך ברור פעמי. אמנם חייב שבה אברהם להתעלות מעבר למכשיר שלו ורגשותיו – וכדאי שלא יהיה נהיה נקרא אלא גם באופן רגעי, במעשה אחד שעורכים ונגמר. ‘לך לנו מארצך’, לעומת זאת, רוצה הקרבה יומיומית מתמשכת. לעזוב את המעון, המולדת, ‘בית אביך’, לשהות עובד במלחמת קיום במדינה שלנו זרה. התמידיות כאן זו גם הקושי, הדרישה במלחמה בלתי פוסקת, לעולם, אתמול, היום, מחר. וזו הנקודה והקושי שבעזיבת חשמל כשדים, המשתווה כמו כן למעשה העקידה.
אפילו לכל אחד עליכם קשיים המקבילים לנסיונות אברהם, ובדרך כלל – ההקבלה היא בהרבה יותר למהות אחריו של הנסיונות. אנו מצליחים אולי כן ואולי לא להתמודד בשיתוף קשיים ברורה שני פעמים, ויכולים לגייס את אותה חומרי הנפש בשביל להגשים נצחון – כשהוא ברור פעמי, ‘זבנג וגמרנו’. אך כשצריכים להלחם כל זמן ביומו, מלחמת התשה; בניגוד אל תכונות שליליות, בהשוואה ל מצבי רוח כעס ורוגז, אל מול עצלות גופינו או אולי תשוקות אסורות. שם קשה מאוד הרבה יותר, שם אינם סוברים את חוויית הנצחון, כי אם את שחיקת חייהם והכוחות. ביקום עובר להתגורר הנסיון הראוי ששייך ל היום.
הרבי מקוצק ז”ל הצטיין בהגדרות שהן קצרות וקולעות, תמצת משהו הוא במשפט הבא: “קל בהרבה למות בעניין קידוש ה’… מאפשר לחיות אודות קידוש ה’!”
מלחמתנו הבלתי פוסקת לעומת לא טובה היומיומי שכנראה אנחנו צריכים להתמודד מולו, הוא למעשה הנו מעמד קשה, ועצם היותו לנצח – ואולי בכל איכות החיים – משמש למכשיר שלו האתגר. האם נצליח לשרוד במלחמה בלתי-פוסקת זו? כשאדם יודע זאת המציאות בפועל ודבר זה הדרוש שלו, זה מחשל את כל כוחותיו לצורך קרב ארוך-טווך שיש להן צרות הזמן.
שנזכה אנו לדור בעניין קידוש ה’!
*המקור: מדרש אדירה בראשית פרשה לט פסקה ט: “אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לכולם לעסק שאין בו בני האדם יודעים חוסר בכל זאת חביבה או גם השנייה או שמא הראשונה”