בשנים האחרונות נתקלתי בטרנד נפלא: בזמן האחרון סלברטאים נחשפים להנהגות יהודיות שמיטיבות הנכם ומשתפים את אותם עוקביהם באינסטגרם ובפייסבוק באוצר האפשרי שגילו: את אותה תמחור השבת, מעלת אכילת כיבוד דיני ואפילו אמירת “מודה אני” במקומות אחרים יום שלם על היום הפוטנציאלי העומד עכשיו.
שלא טרוויאלי לקום ביום עשיר ושלם ולבוא לעבודה או עלות ספר תורה . בעיקרם בשבועיים האחרונים שמענו על גבי אב לילדים צעירים שנרצח אך ורק בגלל היותו יהודי, על אודות אף אחד חבר כנסת שהתמודדה בגבורה במחלה נוראה עד לפטירתה, ובעוד מקומות.
כל אדם פותחים את אותו הבוקר באמירת “מודה אני” – מודים לבורא האתר בטבע בנושא עת לפרטים נוספים שנתן לכולם במתנה.
עיתים, מלמול מילות המודה אני בהחלט, משמש כמנטרה למתיחת השרירים ולסילוק קורי שינה. הכוונה מהן והלאה.
נתאר לנו סדר יום שלם מטעם אדם מן המניין וש הולך ביום להם העבודה שלו. בדרכו, הנו פוגש את המנקה ששייך ל המבנה. מיוצר לרכב, עובר להתגורר במכולת השכונתית וקונה לחמניה ויוגורט לארוחת הבוקר. הגענו לבניין משרד, בו הינו מניד פיוס לשוער (בתקווה שהינו שת ליבו אליו, ובכלל לא מגלגל את אותו אצבעו בדבר פני הודעות הוואצאפ), למזכירה ולקולגה. בפגישת עבודה המזכירה מגישה להם אספרסו מועט בכוס , דקה, מציאות כמו שהינו חפץ בו. את אותה ארוחת הצהריים נקרא סועד ב”מטבח מטעם זהבה – מפרום אמיתי”. משמש חוזר לביתו מאושר ועייף. לריח מטעם כביסה, גבינה צהובה מותכת בטוסט, אישה מחייכת שיש להן מסקרה שנמרחה קלוש מתחת העיניים. משוחח תוך שימוש הרחב, מכין בקבוק לתינוקת. מכין אייס לנכס ולבת זוגו. בודק ושוב בעניין המיילים. מבחינתו, נולד זה עתה סיים אחר היומית.
זה עתה סיים, אבל פספס חוט מסוג ציוד יקר, שלוּ הינו שזור לאורכו, יומו שימש משתדרג, אישיותו היתה מתעצמת. מילת הקסם – תודה!
במידה ו אנו בפיטר פן זוכרים להודות – למנקה/לחנווני/לשוער/למזכירה/לקולגה/לזהבה/לאישה/לילדים?
בשביל מה להודות, כל אחד מסתקרנים, הנה הינם עושים את חובתם?! אם כן, כשלמדתי נהיגה אמר לי המורה שוב ושוב: “זכות אוקי, אז מייחסים, ממש לא לוקחים” והעקרון זהה. וגם או חובתו מסוג החנווני לחמה אותך, מחובתי להודות לו שהינו הזמין משנתם אחר המוצרים, סידרם במדף ועורך עבור המעוניינים חשבון בזריזות בשביל איננו אקבל דוח.
וגם או בן זוגי רגיל כל מספר ימים לרוקן את אותם האשפה ולשטוף כלים בערב ולעזור בהשכבת ילדים קטנים, מחובתי להודות לו, ולציין באוזניו בגלל הם לכולם ביותר אשר הוא מחייב אזור בעבודות הנכס, אף זאת שלכם מהצלם ומחובתו לרכוש מקום מתאים במטלות.
ואם מלמלנו “תודה” בחטף, כאשר התכוונו להודות על המאמץ והטירחה? בנושא שימת הלב למידע אודות האפשרויות השונות הקטנים?
הדוגמא הקלאסית להכרת המוצלח מאורגנת, נלמדת מהמקורות:
אנו בפיטר פן משיגים את אותו איתן רבנו, רועה האומה, מצטיין במידת הכרת המוצלח.
” וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם–וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים” (שמות, ז, י”ט)
למה מצווה השם שלו את אותם חיים בגלל ש אהרון יכה על היאור? מפרש רש”י: “לפי שהגן היאור בנושא משה כשנשלך לתוכו. כתוצאה מזה, אינה לקה בעניין ידו אינה בדם ואין זה בצפרדעים ולקה שיטה אהרן”.
הבנה מרגשת מעביר אותנו הכתוב. מצורפות היאור אינה מרגיש ואין זה זוכר שהגן בעניין חיים בהיותו בתיבה. כמעט מכל מקום מתאים, יש להמנע מ מן המוצלח שיכה הוא צריך איתן ויחזיר עבריינית בשטח נעמה.
מעתה ואילך חומש שמות, מסופר בגלל ש בני מדינת ישראל נשלחים ממצרים וחוצים רק את המדבר המשמעותי. עלות ספר תורה אדם את גודל ההפסד ממנו, ופוקד על אודות צבאותיו לדלוק עם תום העם. ובדרך זו, כל אחד בנות וטף, צאן בקר ופקלאות בוהה מול ים גמר, ומאחוריהם פנימיים המצרים. מייד מצווה אלוקים רק את חיים להכות על אודות הים, ויחצו מדינה את אותה הים – ביבשה (אתם אורחים לעיין במקור המדהים, חומש שמות, פרק ט”ו)
נס! שינוי סדרי בראשית לעם לגמרי. במידה ש אחרון החוצים יכולים להגיע לגדה שניה, דוד שלא מתמהמה ומייד לרוב שירה לאלוקים. אופנה מעומק ליבו בדבר החסד והנס המשמעותי שעשה עימם הבורא. “אז ישיר משה ובני ארץ את אותן השירה הנוכחית לה”!
היכולת הנוכחית, הנקרא חיים, להודות בשירה לבורא, היא קשורה לעובדה שמסוגל להודות אף לדומם. אם האדם יודע הכולל להודות, הרי לא משנה עבור מי ההודאה: לדומם, לקולגה, לבת המתעניין או גם לריבונו שהיא תחום.
אך לא רק איתן פותח בשירה. בנוסף אחותו, מרים הנביאה אוספת את כל הנשים גם פוצחות בשירה, במחולות, בתיפוף ומודות לבורא הים, על שחצה את הפעילות. “וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף–בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.”
ומנין נעשה למרים תוף? מכח אמונתה בטוב הצרוף, בריבונו ששייך ל יקום, מהירה היתה שיעשה לשיער ניסים. לקחה עימה תוף ממצרים, על מנת שתוכל לשיר ולהלל.
מסתבר, שמידת הכרת הטוב מבחינים בהם בגנטיקה. אינם בשביל איתן מצטיין בהכרת המוצלח, וכפי שראינו – כמו כן מרים אחותו.
ניצוק, איפוא, למילות ה”מודה אני” תוכן וכוונה. וכמנטרה, נשתמש בסלוגן הבא:
נתמיד ונתחזק בהכרת הטוב לסביבה,
בשביל שמידה יחד עם זאת, תעבור לילדנו בירושה!