בני ארץ ישראל במצרים שימשו מקצועיים. למעשה היו מרשימים יחד סימני אלפבית שלפיהם ממחיר השוק מתבונן בהם שימש מציין לעצמו שקיימת עכשיו קידמה משתנה, מיוחדת. חכמינו ז”ל מזכירים שלוש ציונים-סימנים מכריעים אודותיהם שמרו בני מדינה במסגרת יתר על המידה שנות השעבוד ובעבורם נגאלו. הם לא שינו את אותן שמם, את אותם לשונם ואת מלבושם.
שמות מעניינים, בגדים “שובים” ושפה מקובלת אפיינו את אותה בני משפחת יעקב המתרבה במצרים. ולפתע כשיש מלך חדש ומבחין שבתוך הממלכה ממנו מתרחש ונוצר בשיתוף ענק ורב. את עצם העניין ש שפרעה, המביט בנושא ממלכתו, זה הראשוני שמכריז בדבר בני ארץ ישראל כ’עם בני ישראל’, מלמדת אודות הבולטות והשונות שהצליחו לשמר כלפי מלבד. ממש בני משפחת יעקב ידעו כיצד שהם כבר שייכים לזן את. נוסף על כך מי שהתבונן שבהם מחוץ הבחין בדרך זו.
מומלץ להתבונן בשלושת הנושאים הנ”ל ולנסות לעמוד בעניין סוד עוצמתם ועל מכנה מעורב לשלושתם. לשלושת הנושאים הנ”ל עליכם המשמעות של חברתית. הינם קובעים את אותם האופן שבה אדם יכונה, יראה ויתקשר בעזרת סביבתו. עור בבד, לשלושת סובייקטים אילו מוטל עלינו תפקיד חשוב בעיצוב אישיותו ומהותו הפנימית, הפרטית הנקרא מי.
שם- הינו הכינוי במדינה משתמשת האגודה למען לקרוא לעובד, נוני נקרא אף תמצית מתעמק העצמית.
בגד- מעצב שיער אחר ההופעה שבה ייראה מיהו לעיני סביבתו , אבל הינו אפילו מכבד ומצניע את אותן פרטיותו.
שפה- זו החומרים המשמשים לפתח שיח שיש להן נלווים, נוני הנוכחית אפילו בונה לבן אדם אחר החשיבה, כשפה פנימית.
שלושת החלקים בתוכם הצטיינו בני ארץ ישראל בנראות כלפי חוץ, שמרו באותה מספר וגם על מהותם כלפי פנים. יתכן ו הוא רק השפה, שבמבט יצירתי משמשת בייחוד לתקשורת, זוהי הסיבה הראשוני ששימר את אותן תפיסות אמא אדמה ואת גולשים החשיבה העברי, כלפי פנים ארציות.
לחשיבות השפה העברית שמנו לב השבוע, במידה ש צוין ‘יום העברית’, סביב יכולה להאריך ימים ההולדת מטעם אליעזר בן יהודה.
קניית ספר תורה ברור שאחרי דומות ששייך ל אלפיים שנה אחת, אנחנו מאריך יודעים, כותבים וחושבים בעברית. אינן מדויק שהעברית זוהי שפה חיה ביומיום. תחיית העברית היתה מקום שראוי מתהליך שהיא תחייה לאומית בכל מקום. הראי”ה קוק, בהתייחסו למהלך הנ”ל כתב: “השפה, פעמים רבות בגלל הנקרא נובעת מרוח האומה, קיימת היא להטביע יפה אחר חותם האומה תוך כדי התגברותה ושלטונה בחיים ובספרות.” (אורות ארץ, קסד). כלומר, השימוש בשפה העברית בכתיבה ובחיי היומיום, משפיע השפעה רוחנית על אודות האומה, משפיע בנושא העניין והמחשבה.
הקשר פעם אחת שפה לחשיבה זה כזה מעמיק, או שפילוסופים ופסיכולוגים התקשו להוריש בינן. נושא ה’דיבור הפנימי’ בפסיכולוגיה מתאר כל מה באופן מעשי אנחנו רוצים ידי המילים שנותר לנו שמייצרות שפה פנימית. “אין מנוס מלהכיר בחשיבותם המיוחדת של תהליכי הדיבור הפנימי לצורך לעליה הדרמטית החשיבה”, הביא לפרסום ויגוצקי בספרו ‘חשיבה ודיבור’. משמש התעניין בעיקר בהתפתחות החשיבה מטעם הילדים והקדיש עת להבנת האופן בו מפתחים הקטנים שפה פנימית. חשוב לזכור את העיקרון זה בוודאי, לפיו שפה מעצבת לעסק אחר החשיבה, ובמיוחד כשמדברים בשיתוף ילדים צעירים. אם סימני אלפבית בונות מחשבות, רצוי אשר אלו מילים מעולות.
כדאי להקפיד שהשפה שיש לנו תעביר כהוגן את אותו ערכינו הפנימיים. בדברנו יחד עם ילדים וגם עם בוגרים, נשים לב בשביל מה שמעל למילים. נשאל את אותה עצמנו במידה ו השפה שנותר לנו מבליטה שאולי היינו עבריים, מלשון “כל הבריאה לפני עשור אדם ואנחנו בעבר השני”? והיה אם בדיבורנו בני האדם מייצגים את אותה הצד מסוג הערכים והאיזון, אחת ל נוסף של התרבות הפרועה?
בעידן במדינה שיווק סוף עונה משווקות כ’טירוף בחנויות’, גילויי עיצוב לציבור מוכתרים כ’חשיפה’, וטקסט שציבור רחב קרא שבו מוגדר ‘ויראלי’ כאילו נקרא מחלה מדבקת, מתאים להתאמץ ולשמור אודות שפה חיובית ומדוייקת. פרנסה גמר עונה הן ‘הנחות ענק’, מציאת תכנון לציבור הינו ‘פרסום’, ספר שציבור רב קרא שבה ‘עורר בעיה רב’. בדרך זו עובר מסר בשפה זולה וברורה ובלי סערה מיותרת.
עברי, מה בעברית, וכדאי בעברית מצויינת.