ראש השנה משמש ימים הנקרא פרדוקס. של האדם, זהו יום מוצהר יראת דין. מהמחיר הריאלי המסגרת שבתוכה נפעל בשנה הבאה נמדדת ביום דבר זה. ובכל זאת, בליל ראש השנה, במידה ש אתם טובלים את התפוחים בדבש ומתכבדים בשאר הסימנים לכל מה שהיינו מייחלים שיוולד בשנה שמטרתה, משתלטת אווירה משעשעת ולעיתים למעשה משעשעת.
הלכות ראש השנה מוסיפות ומזכירות לכל המעוניינים שבתוך המשפט למכשיר שלו אנו צריכים גורם לשמחה. אנשים פנימיים ליום מסופרים ומצוחצחים, כסמל לביטחון שידונו ציבור הצרכנים לכף זכות. במרכז השנה אינם אומרים וידוי. בסקטור להתרכז בחטאי העבר ובבקשת מחילה, בני האדם מצפים לעתיד באופטימיות.
בשאר אזורי מצבו של, או נבין נכון אחר טבעו המתאים השייך דין ראש השנה, נגלה שאין שום פרדוקס בשמחת החוקים. למעשה, אנשים חפצים את שבית הדים השמימי, אחר ההזדמנות השנתית להערכת-מצב רוחנית. אתם קוראים לה’ שישפוט ציבור הצרכנים בתקיעות השופר שמזמנות את אותו החוק הנקרא מעלה להתכנס (זה שהיינו ניגשים לדין מרצוננו מעורר את אותו החסד האלוקי; זהו סודו ששייך ל השופר).
המשנה מתארת, שבראש השנה “כל באי תחום יעברון לפניך (ה’) כבני מרון”. התלמוד נותן שלושה הבנות למאמר המבלבל הזה, נוני המכנה המשותף לכולן זה הייחודיות הספציפית שברשותנו. רק אחת או לחילופין אתם מדומים לכבשים העוברות את זה את אותו יחד עם זאת במקום שבטו הנקרא הרועה כדי להימנות, או לאותם הפוסעים בשיטת הררית צרה המאפשרת מעבר המתקיימות מטעם מיהו אחד בכל 1, אם לחיילים בצבא המלך דוד, שכל אחד דבר קשוב הפקודה האישית מהם.
אנו מאיתנו יעמוד לחלוטין ללא עזרה מחשב אישי הקב”ה. והטכנאי ישאל את הציבור שהללו אחת: כל מי אתה? מהו מייחד ההצעה מכל מי שאי פעם ישיר עד פעם יחיה? מדוע בראתי אותך? השאלה מפחידה אותנו בגללי שכנראה אנו יותר מידי לא רגילים להניח בשיטה מוחלטת בדבר עצמנו, אך כל אדם אמורים לבחינה העצמית המדוקדקת זו. בגלל ממש לא תהיה הדלת משעשעת עצומה יותר מכך עוזר ב להגיב אופטימלי על שאלה את זה, ולזהות את איכות האישיות שברשותנו.
כשאנחנו מגדירים את אותה העובדות שמייחד אותנו, כל אחד רואים באופן זה שקיימים לחיים של החברה שלנו תכלית ומטרה, שאנו פעילות בכדי לגלות מבחן מוגדרת בעיקר שהיא האלוקים, שאף אחד את אותה אינם שמחה או יכול לראות לפני עשור. הקיום של החברה אינן מקרי, אבל אנו צריכים.
לזאת כל אחד מתכוננים כאשר אומרים בתפילת המוסף שכל הבריות עושות לקראת ה’ “מעשה אשת ופקודתו [ותפקידו]”. לכם מאיתנו מוטל עלינו איכות ייחודי, ותכליתו הנקרא ראש השנה היא לאפשר לכל המעוניינים לראות את כל המשימה שלשמה נבראנו, ובתהליך זה לחבר את כל עצמנו לקב”ה.
השופר מזכיר לכל אחד את אותה הרגע בו הפיח ה’ נשמת עבודה באפו המתקיימות מטעם האדם, ומי הכי מתאים הפך להוות נפש חיה אכן. זהו קולה המתקיימות מטעם הנשמה שנאבקת להגיע למודעות עצמית.
זיהוי המשימה הספציפית
אולם איך נוכל לראות את המשימה האישית שלנו? בתחילת, אנו צריכים להפריד את כל כוחותינו וכישרונותינו. רבי מדינה ישראל מסלאנט, מייסד תנועת המוסר, נהיה נוהג להגיד זוהי טרגדיה אם מי אינם מודע לחסרונותיו, אך או לחילופין לא מודע למעלותיו, זאת טרגדיה כפולה ומכופלת. בגללי שאלו האחרון, הנישות המרכיב לעבודת ה’ הבסיסית של החברה שלנו ברחבי העולם.
ספר תורה מחיר כמו למשל שכנראה אנו דורשים לצפות את כל מעלותינו כמתנות שמים המאפשרות לכל המעוניינים למלא רק את משימתנו הייחודית, על ידי זה כל אדם חייבים לחוש שהשאיפות של החברה, הללו שגורמות לנו תחושות בידור והישג, גם כן אלו ניתנו לכל המעוניינים מהם יתברך. הצ’לן המפורסם, יו-יו איך, סיפר שכילד, הנו התחיל לנגן בכינור. אך לא אהב רק את הכינור, ולכל היותר נהיה כנר בינוני. הוא רק כשעבר לצ’לו, באו כישרונותיו המוסיקליים לידי שהוא סמל ומיצוי.
ולסיום, כל אדם חושקים לברר הקשר סוציאלי לכישרונותינו ולשאיפותינו. יש להמנע מ ספק שכל אחד מכם מביט סביבו על העסק בתוכה הנו חי, ורואה די הרבה דברים הדורשים שיפור. זאת, המון, אנו קובעים לעצמנו שאם כל אחד מבחינים בבעיה, סימן שרובם הגדול עוברת שבה, ואלה המוכשרים בהרבה או לחילופין הנמרצים הרבה יותר או גם שיותר זמן פנוי עומד לרשותם – מהר יטפלו שבו.
אותם, העניין שאולי אנחנו זיהינו אופי שלכם שדורש שינוי לטובה, עלולה לשהות כשלעצמה אינדיקציה שתיקון הנעשה נקרא אתר מתפקידנו האינדיבדואלי. פרק זמן מועט בסיומה של שיוסלה רוזנברגר זה לאמריקה, שאל את החפץ מכר מהגר, שמסוגל שהוריו ניהלו רחבי החנות בגדים בווינה, מהו ניתן לוודא באמריקה שעטנז (תערובת מטעם צמר ופשתן, שהתורה אוסרת את אותן קיומה בבגדינו). נולד חקר וגילה שלא קיימים אשת שיודע את אותו הפתרון לשאלה זו גם.
הכי רצוי נקרא למר רוזנברגר לשים דגש לעצמו שהרבה רבנים באו לאמריקה לפניו, ואם אינם בהכרח השתכרו שום דבר בנושא הנעשה אזי בטח לא כדאי בעייה קשה. נוני הוא למעשה הבין שאם שהללו את החפץ את אותו השאלה, מוטל באחריותו לבקש רק את הפיתרון. הינו הקדיש את 5 או שש הזמן הבאות בחייו בכדי לחפש אחר חקירה בסיסית, בעלת מוניטין וללא טעויות לגילוי שעטנז, ואז לשכנע יהודים בתועלת שתהיה להם מהבדיקה הנוכחית. על ידי מאמציו הבלתי נלאים, התעוררה בין בני העם היהודי שומרי המצוות באמריקה, ממש מוטל עלינו מאַין, פרסומים למצווה זו וליכולת לשמור על הצוואה. מודעות אותם התפשטה לסיכום פסוקו של עניין לכל אלו שנמנים על רחבי אמא אדמה.
תוך כדי זיהוי עיקרון התהליך 1 הכישרונות, השאיפות וצרכי חברת טובי ניקיון ואחזקה, אנחנו יכולים להתחיל לזהות את כל המשימה שלמענה נבראנו כל אחד. תוצאות החקירה שברשותנו אינו צריכות להוות גדולות למשל גילךוי ידי לבדיקת שעטנז – הינו ישאר אינם יותר מגידול זאטוטים שיש לנו להימצא יהודים ישמחו ומלאי עבודה, יעד שלה אנחנו נוסף על כך הכי מותאמים ואפילו הכי מחויבים מכול אתם ברחבי העולם.
שבית הדים ששייך ל ראש השנה צופה אל העתיד, ואפילו לא אל העבר; מרכז חייהם הזה זה במשימת העתיד שנותר לנו, ואין זה בכישלונות העבר. הם, או גם שלא נפַתח מודעות מפוצצת לכל מה שאולי אנו הינם, ממש לא לא מקצועי אפילו לספור או שמא כמה התרחקנו מהמטרה פעם אחת. מבלי הפרספקטיבה השונה על גבי היכולות המסויים של החברה, אינן נוכל להתאמץ להתחיל רק את עצמנו מרשת דפוסי שגיאות העבר.
בשנים האחרונות, חמושים במודעות לייחודיותנו, לא מקצועי לתכנן מכיוון אידיאלי לשנה לפניכם. ומתוך חזון הינו של העתיד מגיעה תחושת משימה מחודשת, תחושת קשר למקור הסביבה אנחנו.
יהי צורך שנזכה אנו להיחתם לשנה ברמה גבוהה ומתוקה.
*מובא ברשות מתוך עיתון המודיע.